זר פרחים תמיד ימלא מקום נכבד במשלוח איחולים מכל הלב. אלוקים ברא שפע אינסופי של פרחים צבעים וצורות שהעין והלב לעולם לא ישבעו מהם. העולם הקסום הזה משמש תמיד רפרנס מרכזי בעולם ה-Design.
פרחים היו והם עדיין עומדים במרכז היצירה של כל הקטגוריות והסגנונות. הם מביאים עימם עולם של רגשות חיוביים, שמחה, אהבה ושגשוג.
וכעת, כשתקופת After Corona Time גם היא כמעט מאחורינו, זה הזמן לשתול פרחים בעיצובים שלנו ולעשות לנו ולעולם המון טוב בלב.
פרחים אף פעם לא היו עניין של טרנד, הם תמיד היו מתנה שכיף לקבל. הם תמיד ביטאו אומנות, עיצוב ורצון למסר טוב.
ממחקר במהלך השנים עולה בבירור שעיצוב בפרחים הוא מהנושאים הבודדים בעולם העיצוב שלא מושפע מטרנדים ושינויים תזזיתיים המאפיינים כל כך את ה-DESIGN TRENDS.
בסקירה של פוסטרים, אופנה ומיתוג במהלך השנים עולה כי תמיד רווח השימוש בפרחים – גדולים, קטנים, מצוירים, מצולמים, בודדים וטקסטורות.
ממש כמו שמאז ועד היום לכל כלה יש זר פרחים, ובכל גן פנינת החן היא ערוגת הפרחים, כך מאז ועד היום לעצב בפרחים זה לא עניין של טרנד, זה פשוט תמיד עושה טוב ומאפשר חופש פעולה, דרור לרגש והחלטה אישית באילו פרחים המעצב רוצה הפעם לדבר.
מה שכן לבש ופשט צורה במהלך היסטוריית העיצוב הוא הטכניקה, וכך בשנים האחרונות בולטים בנוף פרחים וקטוריים ומאויירים שמאפיינים את הטכניקות הרווחות בעולם העיצוב העכשווי.
אז לעצב בפרחים זה לא עניין של טרנד, זה עניין של מצב רוח. סוף סוף חופש הביטוי!
כאשר בשנת 1966 יצר רודולפו גוצ'י צעיף עם הדפס פרחוני ייחודי כמתנה לנסיכה גרייס ממונקו, הוא כנראה לא הבין שהוא הביא לעולם האופנה אייקון… אותו הדפס פרחוני (המכונה 'פלורה') צויר בעבודת יד על ידי מעצב התלבושות ויטוריו אקרונרו. ה'פלורה' הפכה במהרה למשהו על־זמני המנותק מאופנות.
האהבה למוטיב הפרחוני הביאה את מנהלת הקריאייטיב של בית האופנה ג'וצ'י, פרידה ג'יאניני, להרחיב ולהשתמש במוטיב פלורה גם בנעליים ובתיקי קנבס.
לאחרונה השיקו גוצ'י בושם לאישה בניחוח חדש המכונה – איך לא – 'פלורה'. וכן, ההדפס נשאר כמות שהיה במקור. פרחים הם לא טרנד, הם עניין של מצב רוח.
בעקבות השנה הלא־פשוטה שעברה על כולנו (שנת 2020 כמובן), גוצ'י והמותג TheNorthFace הודיעו על שיתוף הפעולה הראשון שלהם בדצמבר 2020. בית האופנה האיטלקי ומותג ההלבשה הסופר־מחמם חברו לקולקציה חגיגית במיוחד, המשלבת את העיצובים המקסימליסטיים של גוצ'י עם מעילי החורף של The North Face. כדי לקדם את השותפות החדשה הגה המנהל הקריאטיבי של גוצ'י, אלסנדרו מישל, קמפיין שצולם – איך לא – באלפים, יחד עם סרט תיעודי קצר של מאחורי הקלעים.
בסרט נחקר הקשר בין הטבע לבני האדם, תוך כדי התעמקות ברעיון ההרפתקאות. "יש טעות גדולה, שנעשתה על ידי רבים: בסיפור – סיפור האדם כאלמנט נפרד או מבודד מהטבע", אומר אלסנדרו מישל על הסרט התיעודי. "אנחנו טבע והטבע הוא אנחנו".
"כששני מותגים שונים זה מזה חוברים יחד, המטרה היא לחשוף אנשים מהמערך האחר לרעיון חדש ולסוג חדש של חשיבה".
מובן שגם בקולקציה הייחודית הזאת שולט הדפס פרחוני.
זהו הזמן בשנה שבו בתי האופנה לובשים פרחים מכף רגל ועד ראש, והפעם הם הולכים על הדפסים גדולים, צבעוניים וקיטשיים עם קריצה לאייטיז, שעושים לנו שמח בעין ובלב.
אי אפשר לדבר על פרחים מבלי להתייחס לציור המפורסם של הצייר ההולנדי וינסנט ואן גוך. חמניות הוא נושאן של שתי סדרות ציורי טבע דומם. הסדרה הראשונה צוירה בפריז בשנת 1887, והיא כוללת ציורי חמניות המונחות על הקרקע. הסדרה השנייה נוצרה בארל וכוללת זרי חמניות באגרטל.
הקשר בין הסדרות נוצר כאשר הצייר פול גוגן, ידידו של ואן גוך, התרשם מהסדרה הפריזאית וקנה שתיים מהיצירות בה. כשמונה חודשים לאחר הרכישה של גוגן קיווה ואן גוך לשוב ולהרשים את ידידו בציורים החדשים של החמניות וקישט בהם את חדר האורחים שנועד לשמש את גוגן בעת ביקורו בבית הצהוב, ביתו של ואן גוך בארל. אחרי עזיבתו של גוגן חיבר ואן גוך את שני ציורי החמניות המרכזיים שבסדרה ותמונה נוספת לטריפטיך, שהחמניות הן שתי כנפיו. את הטריפטיך כלל ואן גוך בין ציוריו בתערוכה הקבוצתית של ה-Les XX (צרפתית, 'העשרים') בבריסל.
ב-1889 הפכו החמניות, לצד הדיוקנאות העצמיים של ואן גוך, ליצירות המייצגות ביותר שלו, וכל תערוכה רטרוספקטיבית של ואן גוך מבקשת להציגן.
הינה כמה מהיצירות המפורסמות שבהן הפרח הוא נושא:
סדרה של כ-250 ציורי שמן מעשי ידי האומן הצרפתי האימפרסיוניסטי קלוד מונה. הציורים מתארים את גן הפרחים שהיה למונה בביתו שבז'יברני. הציורים מוצגים במוזיאונים בכל רחבי העולם ובהם מוזיאון מארמוטן מונה שבפריז ובמוזיאון המטרופוליטן לאומנות שבניו יורק.
האומן אורי גרשט מפוצץ אגרטלי פרחים. הוא בהחלט חושב מחדש על מושג היופי.
בתערוכת יחיד בוחן גרשט את גבולות הצילום ומאתגר את מגבלותיו הטכנולוגיות, תוך כדי נגיעה בשאלות יסוד על אודות תפיסה אופטית, תפיסת הזמן והיחס בין הדימוי הצילומי למציאות. מוטיב מרכזי בעבודתו הוא השילוב בין חורבן לבין אסתטיקה של יופי ופריחה, לעיתים אפילו הרס מרהיב בצורה עוצרת נשימה.
נקודת המוצא של גרשט היא ציורים של זרי פרחים באגרטל של יאן ברויגל האב מהמאה ה-17. גרשט ראה אותם במוזיאון לתולדות האומנות בווינה ונמשך לניגוד שבין התחושה הריאליסטית המדויקת שהם מייצרים, לבין העובדה שמדובר במציאות דמיונית, בלתי אפשרית: הפרחים הללו פורחים בעונות שונות של השנה, בארצות וביבשות שונות, ולכן האומן לא יכול היה פשוט לשבת מול האגרטל ולצייר את הפרחים שבו. ציורים אלה של ברויגל (אחדים הוצגו במוזיאון תל-אביב בתערוכה 'כולם היו בניו – שושלת ברויגל') – יוצרים רגע אוטופי, שבו יש כביכול פריחה אינסופית. אבל פרחים אלה, שחייהם קצרים במיוחד, נידונו כידוע לפריחה ולאחריה לנבילה הבלתי־נמנעת. כך גם חיי אנוש, להם משמשים פרחים אלה אלגוריה.
את המציאות הכוזבת הזאת, של הפריחה המלבלבת בעיצומה, בחר גרשט להקצין, כשיצר בסטודיו שלו זרי פרחים 'בסגנון ברויגל', ואז הטמין בתוכם מטעני דינמיט זעירים ופוצץ אותם לרסיסים, תוך כדי שהוא מתעד את התהליך באמצעות מצלמות HD (חדות גבוהה), במהירות בלתי-נתפסת של 2,500 פריימים בשנייה.
האומנית סופי פארקר היא מנהלת הקריאיטיב והסטודיו Wife הממוקם בברוקלין. הסטודיו מתמחה ביצירות אומנות ייחודיות – עיבוד צמחים ופרחים בהתאמה אישית.
סופי פארקר רואה את העולם הבוטני כמדיום פיסולי. עם רקע של ציור ואומנות חזותית פארקר משלבת עבודת יד עם עולם הצומח. עבודתה שואפת לאתגר את התפיסות הקלאסיות של סידור פרחים על ידי הדמיה מחדש של צורות מסורתיות ומציעה אופני חשיבה חדשים וכמעט 'על טבעיים'.
"אני לא כל כך בטוחה שהמטרה העיקרית שלי היא לעשות משהו יפה. פרחים כבר יפים. הכלל העיקרי שלי הוא להתנגד לפיתוי של יופי מסורתי, ובמקום זאת לחפש משהו נדיר, או עז, או מצחיק – משהו טבעי יותר"
ג'סטינה היא אומנית מספרד המגדירה את עצמה קודם כול כאימא. היא בעצם יוצרת דמויות ופנים מוכרות (מי יותר, מי פחות) מעלים ופרחים. הרעיון הייחודי עלה לה באופן ספונטני למדי בוקר אחד, כשגרפה את גינתה ובמקרה הבחינה שכמה מן העלים יוצרים מעין פנים. היא החלה לאסוף זרדים, עלים וענפים נוספים כדי ליצור דמות של ממש. עם הזמן היא הקדישה יותר ויותר זמן לתחביב המוזר הזה, וככל שעבר הזמן, כך הפכו הפנים מורכבות יותר. ג'סטינה החלה ליזום טיולים כדי לאסוף פרחים, פירות יער ועלים בצורות מיוחדות שבעזרתם תוכל לייצר את האומנות שלה.
ג'סטינה יצרה את ההשטאג #facethefoliage והתחילה לשתף את היצירות המיוחדות שלה. כיום יש לה יותר מ – 73,600 עוקבים ברחבי העולם, ועבודותיה פורסמו במגזין 'ווג' ובכלי תקשורת נחשבים אחרים.
ג'סטינה מסוגלת להפוך עלה לגבה או לאף, עלי כותרת של בוגנוויליה לשפתיים נקבות בהירות, תלתן לעניבת פרפר וזרעים לשרשרת. היא אף פעם לא מדביקה את חלקי הדיוקנאות שלה, כאשר היא מסיימת, היא פשוט מצלמת אותם, הורסת את הדיוקן ומאחסנת שוב את עלי הכותרת והפרחים כדי ליצור בהם משהו חדש בפעם הבאה.
המעצבת מרדית ווינג היא מעצבת אופנה, מאיירת ומתמחה בארכיטקטורה. את כל הידע שלה ניתבה מרדית לנישה ייחודית המשלבת בין חומרים שונים, איור ואופנה. האיורים שלה בסדרת #SomeFlowerGirls משלבים בעיקר פרחים טריים, המשמשים כאלמנטים עיצוביים נוסף להיותם פרחים. הציורים הפכו ויראלים וזכו לקהל עוקבים נלהב כבר משנת 2014.
כששני מותגים שונים זה מזה חוברים יחד, המטרה היא לחשוף אנשים מהמערך האחר לרעיון חדש ולסוג חדש של חשיבה
