לוגו עם כיתוב Google Plus Facebook Pinterest twitter instagram whatsapp mail

#16 פסח מההגדות

#16 פסח מההגדות


מסע אומנותי בציר הזמן של ההגדה המאויירת. בעיון בארון הספרים היהודי ניתן לראות כי ההגדה של פסח היא המאוירת והמומחשת ביותר מבין כל המגילות והספרים שזכו גם להמחשה ויזואלית.

מדוע נוצרו אינספור המחשות לסיפור יציאת מצרים וההגדה של פסח?

תשובה מעניינת נמצאת בדבריו של הרב לויכטר: "מדי שנה יוצאות לאור עוד ועוד הגדות עם פירושים. כל אחד ואחד מנסה להגיע לליל הסדר עם חידוש נדיר שעוד לא נשמע כמותו. אבל למעשה, מהות העניין של סיפור ההגדה אינה למדנות עמוקה או מציאת חידושים ופרשנות בסיפור יציאת מצרים אלא הסיפור בעצמו".

זה כל הסיפור

מטרת־העל בליל הסדר – לספר את הסיפור, "וכל המרבה הרי זה משובח…" סיפור שמסופר היטב מעביר תחושות וחוויות גם אם הוא מסופר בפעם המאה.

סיפור הוא לא לימוד, סיפור הוא שיתוף בחוויה. בזמן האזנה למספר נוצר רגש ודמיון לגבי ההתרחשות. הגדה מומחשת באיור, ציור או תמונה יוצרת המחשה ומאפשרת לשומע להרגיש עוד יותר קרוב את סיפור יציאת מצרים שהוא יסוד האמונה ויסודנו כעם.

במהלך ההיסטוריה נוצרה גלריה מרשימה של אומנות יהודית ויזואלית (יודאיקה), המורכבת משלל טכניקות של קליגרפיה, אורנמנטיקה, מלווה באילומינציה עם פרשנויות שונות לסיפור ההגדה הנצחי של פסח.

מוזמנות להציץ.

הגדת ראשי הציפורים 1300, גרמניה

היא כתב יד מאויר של ההגדה של פסח שנוצרה בגרמניה בסוף המאה ה-13. המיוחד בהגדה זו הם האיורים המעטרים אותה, בהם מופיעות דמויות אדם ולהן ראשים של ציפורים. זוהי ההגדה העתיקה ביותר הקיימת בשלמותה, וכיום היא מוצגת במוזאון ישראל.

סברות מסברות שונות ניסו להסביר מדוע בחרו המאיירים להעניק לדמויות ראשי ציפור. הסברה הרווחת היא שיהודי אשכנז נהגו להימנע מלצייר פני בני אדם בגין הדיבר "לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל-תְּמוּנָה" (שמות כ, ג). ואומנם, בכתבי יד עבריים אחרים מאותה תקופה נמנעו מאיירים מלצייר פני אדם, והיה נהוג להחליפם בפני חיות, להסתירם או לצייר פנים בלי תווים מזהים. יש המסבירים שליהודים ראש של נשר, משום שבני ישראל מתוארים כנשרים בעת צאתם ממצרים: "כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ, עַל-גּוֹזָלָיו יְרַחֵף; יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ, יִשָּׂאֵהוּ עַל-אֶבְרָתוֹ" (דברים, ל"ב, י"א). הסבר אחר הוא שהנשר היה סמל של קיסר גרמניה, והבחירה לצייר את היהודים כנשרים הייתה כדי להפגין נאמנות למלוכה.

הגדת ראשי הציפורים 1300, גרמניה
עמוד מתוך 'הגדת ראשי הציפורים' 1300, גרמניה. מקור: וויקיפדיה
איורים מתוך 'הגדת ראשי הציפורים'
איורים מתוך 'הגדת ראשי הציפורים'
איורים מתוך 'הגדת ראשי הציפורים'
איורים מתוך 'הגדת ראשי הציפורים'
איורים מתוך 'הגדת ראשי הציפורים'

 הגדת ראשי הציפורים בגרסת 'פופארט' בהוצאת קורן, ירושלים 1997

מאוחר יותר יצאה גרסה מחודשת בהשראת ההגדה המקורית. 

גרסת ה'פופארט'
גרסת ה'פופארט'. תמונה מאת מוזיאון ישראל
גרסת ה'פופארט'. מוזיאון ישראל
גרסת ה'פופארט'. תמונות מאת מוזיאון ישראל
גרסת ה'פופארט'. מוזיאון ישראל

הגדת ששון 1320 דרום צרפת

כתב יד בדיו חומה, טמפרה ועלי זהב וכסף על קלף; כתב ספרדי מרובע וספרדי בינוני.

הגדת ששון, צרפת. מוזיאון ישראל
הגדת ששון, צרפת. תמונות מאת מוזיאון ישראל
הגדת ששון, צרפת. תמונות מאת מוזיאון ישראל
הגדת ששון, צרפת. תמונות מאת מוזיאון ישראל

הגדות ברצלונה

בראשית המאה הארבע־עשרה הייתה ברצלונה מקום מושבו של בית המלוכה ומרכז סחר חשוב בים התיכון. באווירה האומנותית החדשנית שפרחה בה שגשגו ההשפעות הסגנוניות והאיקונוגרפיות העדכניות ביותר של התקופה. 

בתי המלאכה המקומיים שעסקו בהעתקה ובאיור של ספרים, היו למוקד פעיל של יצירתיות והוציאו תחת ידם הגדות וכתבי יד יהודיים אחרים.

הגדות אלו גוללו את סיפור יציאת מצרים ופירטו את מהלך טקס ליל הסדר. בהכנתן נטלו חלק מאיירים יהודים שיצרו באותו סגנון ועל פי מודלים צורניים משותפים. התערוכה 'הגדות ברצלונה' מכנסת, לראשונה מזה שש מאות שנה, מבחר עשיר מן היצירות המרהיבות של הסגנון הגותי הקטלאני, שבעקבות גירוש היהודים בשנת 1492 נפוצו ברחבי תבל.

מוזמנות לסיור וירטואלי בתערוכת 'הגדות ברצלונה'>>

http://museuhistoria.bcn.cat/virtuals/hagadas/hagaheb/tvhbheb.html

סיור וירטואלי בתערוכת "הגדות ברצלונה"
סיור וירטואלי בתערוכת "הגדות ברצלונה"
סיור וירטואלי בתערוכת "הגדות ברצלונה"

הגדת הזהב, המכונה גם הגדת ברצלונה 1320 ספרד

כתב יד זה הכולל את טקסט ההגדה של פסח, נוצר בשנת 1320 בקטלוניה. הוא נקרא כך בשל הרקעים המוזהבים המעטרים את המיניאטורות שבו ולעיתים באותיות ראשונות במילים בולטות הממוקמות בתוך עיצובים צבעוניים. כיום היא נמצאת בספרייה הבריטית.

הגדת הזהב, המכונה גם הגדת ברצלונה 1320 ספרד
הגדת הזהב, המכונה גם הגדת ברצלונה 1320 ספרד. הספריה הבריטית
הגדת הזהב, המכונה גם הגדת ברצלונה 1320 ספרד. הספריה הבריטית
הגדת הזהב, המכונה גם הגדת ברצלונה 1320 ספרד. הספריה הבריטית
הגדת הזהב, המכונה גם הגדת ברצלונה 1320 ספרד. הספריה הבריטית
הגדת הזהב, המכונה גם הגדת ברצלונה 1320 ספרד. הספריה הבריטית
הגדת הזהב, המכונה גם הגדת ברצלונה 1320 ספרד. הספריה הבריטית

הגדת האחות, 1325 קטלוניה ספרד

הגדת האחות, 1325 קטלוניה ספרד
הגדת האחות, 1325 קטלוניה ספרד
הגדת האחות, 1325 קטלוניה ספרד
הגדת האחות, 1325 קטלוניה ספרד

 הגדת האח, 1330 קטלוניה ספרד

הגדת האח, 1330 קטלוניה ספרד
הגדת האח, 1330 קטלוניה ספרד
'הגדת האח'
'הגדת האח'
'הגדת האח'
'הגדת האח'
'הגדת האח'
'הגדת האח'

הגדת סרייבו, 1350 ברצלונה ספרד

הגדת סרייבו היא הגדה של פסח שנכתבה ככל הנראה בברצלונה שבספרד בשנת 1350. היא נחשבת להגדה העתיקה ביותר שנשמרה עד היום. ההגדה מוצגת במוזאון הלאומי של בוסניה והרצגובינה שבסרייבו.

ההגדה נכתבה ואוירה בכתב יד על עור מולבן, והיא מעוטרת בזהב ובכסף

הגדת סרייבו, 1350 ברצלונה ספרד
הגדת סרייבו, 1350 ברצלונה ספרד
הגדת 'סרייבו'
הגדת 'סרייבו'
הגדת 'סרייבו'
הגדת 'סרייבו'

הגדת ריילנדס, אמצע המאה ה-14 קטלוניה ספרד

הגדת ריילנדס היא הגדה של פסח מאוירת שנכתבה באמצע המאה ה-14 בקטלוניה שבספרד. ההגדה הוצגה במוזאון המטרופוליטן לאומנות שבניו־יורק. בכל חודש ההגדה נפתחה בעמוד שונה ואפשרה למבקרים לעקוב אחר סיפור יציאת מצרים. ההגדה כוללת שלושה עשר עמודים המתארים בעזרת ציורים את סיפור יציאת מצרים – מסיפור הסנה הבוער עד לקריעת ים סוף.

הגדת ריילנדס, אמצע המאה ה-14 קטלוניה ספרד
הגדת ריילנדס, אמצע המאה ה-14 קטלוניה ספרד
הגדת ריילנדס, אמצע המאה ה-14 קטלוניה ספרד
הגדת ריילנדס, אמצע המאה ה-14 קטלוניה ספרד
הגדת ריילנדס, אמצע המאה ה-14 קטלוניה ספרד

הגדת שאלתיאל, סוף המאה ה-14 ספרד

הגדה מאוירת עם עיטורי זהב הכתובה על גבי קלף. ההגדה הייתה ברשותה של משפחת שאלתיאל-גרסיאן-חן מברצלונה, צאצאי זרובבל בן שאלתיאל, ראש הגולה בבבל

ההגדה מכונה בפי החוקרים 'הגדת האח להגדת ריילנדס' בשל הדמיון הרב בין השתיים. לא ברור אם אחת הועתקה מהאחרת או ששתיהן הועתקו מהגדה שלישית שאינה בנמצא

הגדת שאלתיאל
הגדת שאלתיאל, סוף המאה ה-14 ספרד

הגדת יהודה, 1470–1480 פרנקוניה, דרום גרמניה

כתב יד בדיו חומה, טמפרה ועלי זהב וכסף על קלף; כתב אשכנזי מרובע.

הגדת יהודה, 1470–1480 פרנקוניה, דרום גרמניה
הגדת יהודה, 1470–1480 פרנקוניה, דרום גרמניה

הגדת ארנה מיכאל, 1400–1420 דרום גרמניה

כתב יד בדיו חומה ואדומה, טמפרה ועלי זהב וכסף על קלף; כתיבה מרובעת ובינונית אשכנזית.

הגדת ארנה מיכאל
הגדת ארנה מיכאל, 1400-1420 דרום גרמניה

הגדת רוטשילד 1450 צפון איטליה 

כתב יד מאויר של ההגדה של פסח שנכתבה בצפון איטליה 1450. ההגדה כתובה לפי נוסח אשכנז, והיא מכילה 47 דפים (הדף הראשון שלה חסר). היא נקראת על שם משפחת רוטשילד, שההגדה הייתה בבעלותה משלהי המאה ה-19. כיום ההגדה נמצאת ברשות הספרייה הלאומית בירושלים, ועותק דיגיטלי שלה זמין באתר האינטרנט של הספרייה הלאומית.

הגדת רוטשילד 1450 צפון איטליה
הגדת רוטשילד 1450 צפון איטליה
הגדת רוטשילד 1450 צפון איטליה
הגדת רוטשילד 1450 צפון איטליה
הגדת רוטשילד 1450 צפון איטליה

הגדת הרבי מרוז'ין, המחצית השנייה של המאה ה-15 מזרח אירופה

כתב יד בדיו חומה, אדומה וירוקה, טמפרה ועלי זהב וכסף על קלף; כתיבה מרובעת אשכנזית.

הגדת הרבי מרוז'ין
הגדת הרבי מרוז'ין, המחצית השנייה של המאה ה-15 מזרח אירופה

הגדת אמסטרדם 1712

נדפסה בדפוסו של ר' שלמה בן יוסף פרופס, עם פיתוחי נחושת.

הגדת אמסטרדם 1712
הגדת אמסטרדם 1712
הגדת אמסטרדם 1712
הגדת אמסטרדם 1712
הגדת אמסטרדם 1712

הגדת ארתור שיק 1934 פולין

הגדה של פסח שאוירה על ידי האומן הפולני־יהודי ארתור שיק בפולין בשיטת כתב יד מאויר. בהגדה 48 דפים עם עיטורים צבועים בצבעי מים וגואש. לצידם מופיע תרגום לאנגלית וכן ביאור ותוספות פרי עטו, זאת נוסף לעיטורים המייצגים קטעים מסיפור ההגדה.

הגדת שיק בעיצובו של ארתור שיק לודז' 1935
'ארבעת הבנים' הגדת שיק בעיצובו של ארתור שיק לודז' 1934
'המשפחה בבית' ההגדה של 'שיק' 1936
'המשפחה בבית' ההגדה של 'שיק' 1936
'ארבע השאלות' ההגדה של 'שיק' 1935
'ארבע השאלות' ההגדה של 'שיק' 1935

ההגדה של אשר קלדרון 2010

לאחר שנים שבהן אייר ויצר אומנות ביד בלבד אִתגר את עצמו אשר קלדרון – יוצר אומנות, חתן פרס שר החינוך והתרבות – ובסוף ימיו למד לאייר באמצעים דיגיטליים והשלים את הפרויקט של הגדת פסח אשר מתאפיינת בצבעוניות עשירה ובאיורים גאומטריים.

ההגדה של אשר קלדרון
ההגדה של אשר קלדרון 2010
ההגדה של אשר קלדרון 2010
ההגדה של אשר קלדרון 2010
ההגדה של אשר קלדרון 2010

ההגדה של זויה צ'רקסקי 2002

זויה צ'רקסקי היא אומנית ישראלית ממוצא אוקראיני, שהתחנכה על התרבות הסובייטית, גילתה את התרבות הרוסית האוונגרדית, למדה את המורשת האומנותית היהודית – ופירשה את יציאת מצרים בלשונה.

ההגדה שיצרה מתאפיינת באיורים בצבעי אדום ושחור עם נגיעות של זהב. הדמויות בהגדה מתאפיינות בראש של יהודי בדמות ציפור חובש שטריימל שלא משאיר ספק לביטוי האישי שלה להגדה העתיקה – 'הגדת ראשי הציפורים'. ההגדה הוצגה בתל אביב ונרכשה בידי מוזאון ישראל.

ההגדה של זויה צ'רקסקי
ההגדה של זויה צ'רקסקי 2002
ההגדה של זויה צ'רקסקי 2002
ההגדה של זויה צ'רקסקי 2002
ההגדה של זויה צ'רקסקי 2002

מושג & פלוס

מגוון ההגדות שהוצגו כאן הן פרטי יודאיקה נדירים שבהם ניתן לראות שימוש בטכניקות של קליגרפיה, אילומינציה ואורנמנטיקה. אז בואו נבין אחת ולתמיד מה ההגדרה המדויקת של כל אחד מהמושגים הללו:

אומנות יהודית – יודאיקה

אומנות ויזואלית המזוהה עם ערכים הקשורים לדת ולתרבות היהודית.

קליגרפיה

אומנות הכתיבה הקישוטית. היא נעשית באמצעות עט או מכחול ייעודי. מקור המילה ביוונית. יש להבדיל בין קליגרפיה לבין טיפוגרפיה (העוסקת בגופני דפוס ולא בכתב יד), וכן אפיגרפיה (חקר תחריטי סימנים ואותיות במתכת או אבן) או פלאוגרפיה (חקר כתבי יד עתיקים).

אילומינציה

איורים שנעשו בספרים טרם הומצא הדפוס, כלומר ציורים שנעשו ביד על גבי הספרים.

ההיסטוריה ארוכת השנים של האילומינציות קבעה בתודעתנו שפה חזותית מסוימת, בין השאר בגלל הקשר של הציור לטקסט, שגם הוא כזכור נכתב ביד.

באווירה האומנותית החדשנית שפרחה בה שגשגו ההשפעות הסגנוניות והאיקונוגרפיות העדכניות ביותר של התקופה. בתי המלאכה המקומיים שעסקו בהעתקה ובאיור של ספרים, היו למוקד פעיל של יצירתיות והוציאו תחת ידם הגדות וכתבי יד יהודיים אחרים.

פערי אויש says

מאוד נהנתי מהפוסט, ניכר הידע הרחב הלא, וההגשה האיכותית, תודה רבה


דילוג לתוכן